לא מעט ישראלים מכירים את התחושה הזו: האירוע המלחיץ כבר הסתיים, החדשות נרגעו, הילדים חזרו לשגרה – אבל הגוף עדיין מרגיש כאילו הוא נמצא בכוננות.
הלב פועם מהר יותר, קשה להירדם, כל רעש קטן מקפיץ, והמחשבות ממשיכות לרוץ גם כשאנחנו יודעים שאין סכנה מיידית.
אם זה נשמע לכם מוכר, חשוב לדעת שאתם לא לבד. למעשה, מדובר בתגובה ביולוגית טבעית לחלוטין של מערכת העצבים.
הידעת?
מערכת העצבים אינה עוברת באופן אוטומטי ממצב דריכות לרוגע. לעיתים היא זקוקה לאותות חוזרים של ביטחון – כמו נשימה איטית, שגרה ותרגול עקבי – כדי להבין שאפשר להוריד את רמת הכוננות.
מערכת ההישרדות של הגוף לא יודעת לקרוא חדשות
כאשר אנחנו חווים איום או לחץ משמעותי, הגוף מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית – המנגנון שאחראי על תגובת "הילחם או ברח".
במצב כזה משתחררים הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול. קצב הלב עולה, הנשימה הופכת מהירה יותר, השרירים מתכווצים והגוף מתכונן להתמודד עם סכנה.
הבעיה היא שלפעמים, גם לאחר שהאירוע מסתיים, הגוף לא מקבל את האות שאפשר להוריד את רמת הכוננות.
למה זה קורה?
בתקופות של אי-ודאות מתמשכת – כמו מלחמה, אזעקות חוזרות, עומס כלכלי או לחץ מתמשך – מערכת העצבים עלולה "להתרגל" למצב של דריכות.
המוח לומד לצפות לסכנה גם כשהיא אינה קיימת באותו רגע. התוצאה היא מצב שבו מבחינה הגיונית אנחנו יודעים שהכול בסדר, אבל הגוף ממשיך להגיב כאילו האיום עדיין כאן.
הסימנים הנפוצים למצב דריכות מתמשך
- קושי להירדם או שינה לא רציפה.
- תחושת מתח בשרירים.
- דפיקות לב מהירות.
- רגישות לרעשים פתאומיים.
- עייפות למרות שעות שינה מספקות.
- קשיי ריכוז.
- תחושת אי-שקט או עצבנות.
- נשימה שטחית ומהירה.
מה אומרים המחקרים?
מחקרים רבים מראים כי חשיפה ממושכת למצבי לחץ משפיעה על האיזון בין מערכת העצבים הסימפתטית לבין המערכת הפרא-סימפתטית – זו שאחראית על רוגע, התאוששות ועיכול.
סקירה שפורסמה ב-2023 ב-Scientific Reports מצאה כי תרגולי נשימה איטית ומבוקרת מסייעים בהפחתת תחושת סטרס וחרדה ומשפרים את יכולת הוויסות של הגוף.
החוקרים מציינים כי נשימה מודעת מסייעת להפעיל מחדש מנגנונים עצביים הקשורים לרגיעה ולהפחתת תגובתיות יתר.
איך אפשר לעזור לגוף לחזור לאיזון?
החדשות הטובות הן שמערכת העצבים גמישה ויכולה ללמוד מחדש לעבור ממצב הישרדות למצב של רוגע.
בין הפעולות שיכולות לסייע:
- נשימה איטית דרך האף.
- יצירת שגרה יומית קבועה.
- פעילות גופנית מתונה.
- הפחתת חשיפה מתמשכת לחדשות.
- תרגול יומי קצר של נשימה מודעת.
- הקפדה על שעות שינה מסודרות.
חשוב לזכור
אם אתם מרגישים שהגוף שלכם מתקשה להירגע גם כשהסכנה חלפה, זה לא אומר שמשהו "לא בסדר" אצלכם.
לעיתים מדובר במערכת עצבים שעשתה בדיוק את מה שהיא נועדה לעשות – להגן עליכם.
עם הזמן, התמדה בכלים מתאימים יכולה לעזור לגוף להרגיש שוב בטוח, לנשום עמוק יותר ולחזור בהדרגה לאיזון.
המידע במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לאבחון וטיפול מקצועי. אם אתם חווים מצוקה משמעותית או תסמינים מתמשכים, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך.